עקב האירועים האחרונים, כולנו היינו בקיפאון רגשי, קשה לעכל כאלו אירועים.
גם בבית האישי שלי, בנותיי לוחמות, שתיהן גויסו למילואים, כל אחת בגבול אחר…מאתגר.
בכדי לחזור חזרה לחיים, להיות בתנועה, הקדשתי את זמני בחודשיים האחרונים להתנדבות ועשייה לאחר.
נפגשתי עם אנשים מהממים ויצרנו חיבורים סביב האוכל המסורתי.
התנדבתי ב "אסיף" מרכז תרבות האוכל בישראל שהקים חמ"ל בישול ובכל יום הוציא אלפי מנות לחיילים.
העברתי הרצאה על "אוכל, רגש וזכרון ילדות"
הכנתי מרק "עדס חאמוד"(לחצו כאן לכתבה ב"הארץ") מנחם לחווה טיפולית שתומכת בנפגעי מסיבת "נובה"
אירחתי אצלי לסדנת תרפיה בבישול את חמדה המהממת שמתגעגעת לאביה ז"ל ורק רצתה להיות קרובה לאביה, להכין עג'ה בג'יבנה, לצד
פיתה סלט ירקות ויוגורט גרם לה להרגיש שהוא לידה.
הזמנתי קבוצת נשים שפונו מהעוטף לסדנה חווייתית, בחרתי מנות שישקיטו לרגע את המחשבות, גלגלנו עלי גפן, הכנו בורקסים קטנים
קטנים במילוי הסודי של סבתא עליזה ועוד מאזות מהמטבח המסורתי , זה עבד כמו קסם הם יצאו מחויכות, שלוות והודו על הרגע הזה.